גל מרום
כבר בכניסה למשרד גל מרום אדריכלים מרגישים את האנרגיה והסגנון. ספה מוזהבת בעיצוב חדשני מזמינה להשתקע בה, קירות זכוכית בין החדרים משמשים גם כלוח מחיק ושילוב מאוזן של פריטים וסגנונות מלווים את הצעדים הראשונים. במשרדו של מרום עצמו כוננית עליה מונחים שני ספרי הצילום של דויד לה שאפל בסמוך לשני בקבוקי וויסקי משובחים, כיסאות וינטאג’ מרופדים בעלי מסגרת ברזל, הדמיות פרויקטים ממוסגרות ושולחן עבודה לבן ורחב ידיים מעץ. הכותרת ברורה – כאן אדריכלות, יצירתיות וטעם טוב הם דרך חיים.
מרום סיים את לימודי האדריכלות בבצלאל והחל לעבוד במשרדים המובילים בתחומם בישראל: קולקר קולקר אפשטיין בתחום הבנייה הציבורית; משה צור בתחום הבנייה המסחרית ואילו פיבקו, בתחום הבניה למגורים. בתפקידו אצל פיבקו גם שימש כמנהל המשרד. לשלושתם מרום חולק כבוד רב ומציין אותם כאבני דרך בהתפתחותו המקצועית.
גל מרום אדריכלים הוקם בשנת 2004, כשמאחוריו חשיבה אלטרנטיבית. “בארץ נוהגים לפלח אדריכלים לפי קטגוריות, או תחומי עיסוק. יש את אלה שעושים וילות, יש את אלה שעושים אולמות תצוגה וכולי. החלטתי לפתוח את המשרד מתוך תפיסה משימתית, חוצת קטגוריות” מתאר מרום, ומרחיב, “העובדה שלא עשיתי אף פעם מבנה מסוים לא חשובה לי. היכולת של המשרד ללמוד, לחקור ולהביא ראיה רעננה לתחום היא כוחו האמיתי”. הגישה הבלתי אמצעית אפשרה למשרד לרשום שורה של הצלחות בפרויקטים מגוונים, ביניהם במגדלי דירות ומשרדים, וילות, שכונות מגורים, תכנון פנים ועוד.
תאר את תהליך העבודה על פרויקט?
“לכל פרויקט אופי שונה ודרישות אחרות, אבל אני יכול לומר שכל פרויקט שיוצא מהמשרד מספר סיפור. קח לדוגמה משרד פרסום גדול שבקש הצעה לתכנון פנים משלב השלד. אחרי שראינו את הבניין והבנו את הדינמיקה של משרד הפרסום, חשבנו שיהיה מוצלח אם הכניסה לבניין תהיה בכלל מהגג. הקונספט נשען גם על העובדה שבמשרד פרסום הזה חושבים שונה וגם כאלמנט אווירתי. המעלית החיצונית מצוידת בכפתור אחד, עם שם המשרד עליו, שמעלה אותך לגג. שם נחשף בפניך גן מדהים עם אזורי ישיבה. זה סיפור של הפוך על הפוך”.
דוגמאות אחרות, שונות לגמרי, הן פרויקט בנייה רוויה בעכו או פרויקט לתכנון רשת בתי מלון אופנתית באירופה, שבו זכה לאחרונה המשרד. “מרגש אותי לתכנן יום אחד שכונת מגורים בעיר ים תיכונית וביום שלאחריו מלון בוטיק בעיר אירופאית. השונות הזו מוציאה ממני ומהצוות דברים חדשים. זה מכניס המון אנרגיה וכוח ליצירה שלנו” מספר מרום.
“אני לא אסרב לשום פרויקט שמעניין אותי, אבל בכל פרויקט אני מביא את עצמי. את האני מאמין שלי. זאת החבילה.” הוא מוסיף.
אחרי 15 שנות ניסיון, אתה עדיין מגדיר את עצמך אדריכל צעיר.
“אני אהיה אדריכל צעיר גם עוד 20 שנה” מחייך מרום, אך ממשיך ופורס את משנתו ברצינות “חסרה לנו בארץ צניעות מסוימת בכל מה שקשור לתארים. אדריכל זה תואר שנובע מתוך עשייה, מתוך זה שהשפעת על קו הרקיע או על קרום כדור הארץ. צריך לשפוט אדריכלות על פני שנים ובהקשרים חברתיים ותרבותיים. אני טוען שאדם נהיה אדריכל רק בגיל 60. עד אז הוא מגבש זהות ובוחן גבולות. גם היום, לאחר שזכיתי במספר פרסים ופרויקטים שעשיתי זכו למחמאות – קטונתי מלומר שהשפעתי על מרקם עירוני או על חוויה תרבותית. את זה עוד ימים יגידו”.
במהלך הפגישה יורדת החשיכה והסגנון של תאורה מיוחדת שבמשרדו של מרום הופך בולט. מעל שולחן העבודה תלוי גוף תאורה אשר שופך אור לבן וממוקד לאורך השולחן, בעוד שנינו נותרים מוצללים. אותו גוף תאורה גם מאיר את התקרה בשני ספוטים אדומים.
“לתאורה הזאת שתי סיבות. הראשונה, הגיע הזמן להסתיר את הקמטים. השנייה היא שהאור הלבן בינינו אומר שיש בינינו משהו נקי. זה הופך את התקשורת לשקופה, ישירה ואמיתית יותר” הוא מסביר בחיוך. בפרויקטים ארוכי טווח ומורכבים בהם מעורב המשרד, נושא התקשורת תופס מרכיב עיקרי. מבחינתו, העבודה עם האנשים חשובה באותה מידה כמו העבודה על התוכנית עצמה ולעיתים היא גם המקור להשראה ולמציאת פתרונות שתפורים לאורח החיים והטעמים האישיים. “אחד המורים הנערצים עליי אמר לי שאדריכלות היא בירור מושגים: לכל אחד פרשנותך אחרת למושג רומנטי, גדול, חדשני או כל תיאור שהוא. בירור המושגים הוא חלק עיקרי בסיפור שאנחנו מייצרים”.
איזה מבנה היית רוצה לתכנן?
“את המבנה הבא שלי”
לצד איזה אדריכל הייתה רוצה לעבוד?
“נורמן פוסטר, ריצ’רד מאייר ורנזו פיאנו”
