Tom Dixon
טום דיקסון נולד ב-1959 בספקס, טוניסיה, לאם טוניסאית ואב אנגלי. בגיל ארבע עבר עם משפחתו לאנגליה. לימודי העיצוב בבית הספר לאומנויות Chelsea, אותם החל בשנת 1978, נקטעו כעבור חצי שנה בלבד, בשל תאונת אופנוע. באותן שנים ניגן דיקסון בס בלהקות שוליים והתקיים מהפקה של מסיבות מחתרת. בשנת 1983 גילה את עולם העיצוב מזווית חדשה, בשעה שניסה לרתך את אופנועו לאחר תאונה נוספת.
המפגש עם עולם הריתוך הוביל את דיקסון ליצור רהיטי מתכת אוונגרדיים. בשנים הראשונות עבודותיו של דיקסון הוכתבו בעיקר על ידי חומרי הגלם שהיו זמינים עבורו והיכולות הכספיות שלו להשקיע בפריט. “פעמים רבות” הוא מספר, “עיצבתי תחת אילוץ לנצל מכונה חדשה שקניתי”. רהיטיו הוצגו לראשונה במסיבות שארגן. גישת ה”עשה זאת בעצמך” תאמה את רוח תקופת הפוסט-פאנק ותוך פרק זמן קצר עבודותיו הפכו מבוקשות.
שנת 1985 חלה פריצת הדרך של דיקסון, כשחברת העיצוב האיטלקית Cappellini פנתה אליו בהצעה לייצר את כיסא ה-S המפורסם שלו. הכסא זכה להצלחה גדולה והמפגש עם דינו קאפליני, מנכ”ל החברה, היוותה נקודת ציון בתפיסתו של דיקסון את עולם העיצוב והמסחר.
בשנת 1989 פתח את הסדנא Space ובשנת 1992 חנות ואולם תצוגה תחת אותו שם. דיקסון היה אחראי על העיצוב, הייצור, ערוצי הסחר והשיווק. בשנת 1994 היה שותף בהקמת Eurolounge, מפעל אשר נועד לייצר את מוצרי הפלסטיק שעיצב. הפריט הראשון שייצר תחת שם המותג החדש היה האהיל המפורסם Jack light, אשר זכה להצלחה מסחררת.
בשנת 1989 שינה דיקסון את מסלול הקריירה שלו, למה שהוא מכנה “העבודה האמיתית הראשונה שלי”, כשמונה למעצב ראשי באנגליה של רשת Habitat. למרות תמיהות וספקות רבות שהעלו בנושא, דיקסון הוביל את הסניף הבריטי להצלחה והתמנה בשנת 2001 למנהל הקריאטיבי העולמי של הרשת.
בשנת 2002 ייסד יחד עם דיוויד בג את חברת “טום דיקסון”. החברה פיתחה אוסף רהיטים וגופי תאורה במהדורה מוגבלת ובעיצוב עדכני.
עבודות העיצוב של דיקסון מוצגות באתרים חשובים, בהם יריד הרהיטים של מילאנו ובמוזיאונים המובילים, ביניהם מוזיאון בוסטון לאמנות, מוזיאון העיצוב של לונדון, מרכז פומפידו בפריס, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בטוקיו ומוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
ב-2004 הוקמה Design Research – שותפות בין חברת טום דיקסון וחברת ההשקעות Proventus. הקבוצה מחזיקה בבעלותה החברות “טום דיקסון” ו-“Artek”, בה משמש דיקסון כמנהל הקריאטיבי.